קרן ה-ETF של Invesco S&P 500 UCITS שואפת לשקף את ביצועי התשואה הכוללת נטו של מדד ה-S&P 500 (המכונה "מדד הייחוס"), לאחר ניכוי העלויות הנלוות. מדד הייחוס עצמו מציע חשיפה לחברות אמריקאיות מרכזיות, המורכב מכ-500 מרכיבים ומייצג כ-80% משווי השוק הכולל של שוק המניות בארה"ב. כדי להשיג את מטרתו, הקרן משתמשת באסטרטגיית שכפול סינתטית. היא משקיעה בפורטפוליו של מניות, אשר בדרך כלל מייצר את עיקר תשואותיה, אם כי החזקות בסיס אלו בדרך כלל שונות מאלו שבמדד הייחוס. בנוסף, הקרן משתמשת בהסכמי Swap (החלפה) לא ממומנים. באמצעות חוזים אלו, צדדים נגדיים מאושרים מחליפים עם הקרן כל הפרש בביצועים בין סל המניות שלה לבין מדד הייחוס. שיטה זו נועדה לספק מעקב מדד מדויק ויציב יותר בהשוואה למה שניתן להשיג באמצעות בעלות פיזית ישירה על מרכיבי המדד. למרות שמטרת ההשקעה העיקרית של הקרן היא לשקף את התשואה הכוללת נטו של המדד, הסכמי ה-Swap אליהם היא נכנסת מבוססים על מדד התשואה הכוללת ברוטו. כתוצאה מכך, דמי ה-Swap המשולמים על ידי הקרן מחושבים ביחס לתשואה כוללת ברוטו זו, מה שעלול להוביל לכך שביצועי ה-ETF הכוללים יעלו על אלו של מדד התשואה נטו. יתרה מכך, המנהל עשוי לקבל תרומה שנתית של עד 0.035% מהערך הנקוב של ה-Swap מהצדדים הנגדיים. תרומה זו מסייעת בכיסוי חלק מההוצאות התפעוליות של הקרן, אך היא אינה משפיעה על ערך הנכסים הנקי (NAV) של הקרן ואינה מטילה עלויות נוספות על המשקיעים. ETF זה פועל תחת אסטרטגיית ניהול פסיבית. השקעה בקרן זו משמעותה רכישת יחידות בכלי עוקב מדד המנוהל באופן פסיבי, השונה מבעלות ישירה על הנכסים הבסיסיים המוחזקים על ידי הקרן עצמה.